בסיס כלכלי לסחר בינלאומי!

סחר הוא החלפה של סחורות ושירותים. סחר בינלאומי מייצג עסקאות עסקיות המתרחשות ברמה הגלובלית, והוא שונה מהותית מהמסחר המקומי. סחר ברמה בינלאומית דורש השקעות ענק, רשת של זכיינים ואנשים מיומנים לניהול התערוכה. ענקיות חברות רבות מנסות לכבוש את השווקים באסיה, במיוחד את השוק ההודי, שהפך למרכז התעשייתי לפעילויות כלכליות כאלה. ליברליזציה כלכלית עמדה במוקד של מדינות מתפתחות רבות בשני העשורים האחרונים והדבר אפשר לחברות רב לאומיות בעלות פוטנציאל השקעה עצום להעשיר את הכלכלות החלשות.

הסחר הבינלאומי מנסה לייצר יותר מטבע חוץ, וזה תמיד טוב לכלכלה. נניח, אם למדינה יש משאבים עשירים של נפט, מטבע הדברים היא תנסה למכור את העודפים למדינות שלא ניחנו במשאבי טבע כאלה. זו הסיבה שמדינות המזרח התיכון משגשגות ועצמאיות כלכלית. המגוון באפשרויות הייצור במדינות שונות נובע מנוכחותם של משאבי טבע מוגבלים. כאשר מדינה מקבלת התחלה במוצר מסוים, היא יכולה להפוך ליצרנית בנפח גבוה ובעלות נמוכה. יתרונות הגודל נותנים לו יתרון משמעותי על פני מדינות אחרות, שלהן זול יותר לקנות מהיצרנים המובילים מאשר לייצר את המוצר בעצמם.

כל אומה חייבת לנסות להתמחות בייצור וייצוא של אותם סחורות, הזמינות בשפע ועליה לייבא מוצרים כאלה שבהפקתם יש להם מחסור במשאבים. יש לזכור כי קיימים חסמים חמורים מעשה ידי אדם בסחר הבינלאומי כגון, מסי יצוא, מכסות, הגבלות חליפין וכו', המעכבים את התנועה החופשית של מוצרים. עם זאת, לא ניתן גם למדינה לייצר כל סוג של מוצר מקומי. למרות כל הגורמים המרסנים הללו, הסחר העולמי משגשג, הודות להיבטים הטכנולוגיים המתקדמים שהוכנסו לתקשורת ולאמצעי תחבורה מהירים יותר. המרחק אינו עוד מגבלה והעולם הפך לכפר גלובלי קטן אחד.

כל העסקאות המקומיות, נניח במדינה כמו הודו, מתרחשות ברופי, שהוא הילך החוקי במדינה. עם זאת, בסחר שלה עם מדינות אחרות כמו ארה"ב, גרמניה, יפן, צרפת ובריטניה, התשלומים צריכים להתבצע במונחים של דולרים, מארקים, ין, פרנק ולירה שטרלינג בהתאמה. המנגנון שבאמצעותו מתבצעים תשלומים בין שתי מדינות בעלות מערכות מטבע שונות נקרא מטבע חוץ. זה עשוי להיות מוגדר גם כהחלפת כסף או אשראי במדינה אחת תמורת כסף או אשראי במדינה אחרת.

שערי מטבע חוץ יכולים להשפיע על המחירים היחסיים והיצוא נטו. עלייה במטבע החוץ של המדינה תגרום לדכא את היצוא והתפוקה נטו של המדינה, בעוד שירידה בשער החליפין תגדיל את היצוא והתפוקה נטו. בגלל ההשפעה המשמעותית של שערי החליפין על הכלכלות הלאומיות, מדינות התקשרו בהסכמים על הסכמים מוניטריים בינלאומיים.

מאמרים מומלצים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *