admin במילים פשוטות, תופעת ה'גלובליזציה' נתפסת כחיבור הדדי מוגבר של העולם (Papers4you.com, 2006). עם זאת ישנם שלושה עמודים מגדירים עיקריים של הגלובליזציה הכוללים ממדים תרבותיים, פוליטיים וכלכליים (Potter, 2002). נטען כי "גלובליזציה תרבותית" גוברת התכנסותם של סגנונות תרבותיים לנורמה גלובלית, כאשר נורמה זו מקודדת ומוגדרת על ידי המערכת הקפיטליסטית העולמית. כעת ערכים ונורמות תרבותיות משותפים ומאומצים בין אנשים באופן שבו אנו מולידים תרבות גלובלית אחת. באופן דומה נטען כי "גלובליזציה פוליטית" מתייחסת לשחיקה בתפקידה ובכוחה לשעבר של מדינת הלאום.
מצד שני, פוטר (2002:192) מגדיר "גלובליזציה כלכלית" ככלכלה שבה "המרחק הפך פחות חשוב לפעילות כלכלית, כך שמדינות גדולות עושות קבלנות משנה למפעלי סניפים באזורים רחוקים, הפועלות למעשה בתוך "ללא גבולות" עוֹלָם". אולם Inoguchi (2001) ניסה להבדיל בין כלכלה בינלאומית לגלובלית. הכלכלה הבינלאומית מעידה על חשיבותן של כלכלות לאומיות הפועלות כיחידות תחת מדינות לאומיות, כתוצאה מכך הכלכלה הבינלאומית נוגעת לפעילויות המתרחשות בין 'כלכלות לאומיות' שונות. עם זאת, הכלכלה העולמית מתארת אחדות של כדור הארץ שבו המרחק הגיאוגרפי אינו מהווה עוד מכשול לפעילות כלכלית. זה גם מרמז על צבירה של תנועת סחורות ושירותים ברחבי העולם יחד עם הפעילויות הנלוות שלהם לרבות תנועה של מידע טכנולוגי ומטבעות ללא 'עריצות של מרחק'.
הגלובליזציה הכלכלית פרחה בשנות ה-90 וניתן לקחת דוגמאות רבות כדי לאמת טיעון זה (Papers4you.com, 2006). למשל, האינטגרציה של מערב אירופה הייתה הצעד הראשון לקראת גלובליזציה כלכלית על ידי מדינות אירופה באמצעות חתימת אמנת מאסטריכט ב-1991, שהובילה ליצירת שוק יחיד ב-1992 והיוותה בסיס לאיחוד האירופי שהיה בפעילות מלאה ב-1999. באופן דומה 12 חברים בקהילה האירופית שבעה חברות ב-EFTA הקימו את האזור הכלכלי האירופי לסחר חופשי, כולל 380 מיליון איש והיוו 40% מהסחר העולמי (Meredith & Dyster, 1999).
עם זאת, הייתה זו החתימה על המערכה הראשונה המגלמת את תוצאות סבב המשא ומתן הסחר הרב-צדדי של אורוגוואי באפריל 1994 שפיתחה את הבסיס הרשמי של הרעיון האמיתי הראשון של כלכלה גלובלית חסרת גבולות (LeQuesene, 1996). המטרה העיקרית של סבב אורוגוואי הייתה סיום דרכים להפחתת חסמי מכס במדינות מפותחות, כמו גם צמצום חסמים שאינם מכסיים כמו ביטול הגנה, הגבלות נגד dumping וריסון יצוא מרצון (Meredith & Dyster, 1999:291). נכון לעכשיו, WTO הוא גוף הדואג להבטחת הגלובליזציה הכלכלית בעיקר באמצעות ליברליזציה של סחר.
ניסיונות אלו הביאו לפריחה של מה שמכונה 'התכנסות כלכלית גלובלית', כלומר 'שילוב עולמי של המוצר' (באמצעות הפעילות הגלובלית של חברות הייצור המובילות בעולם על ידי ביצוע תכנון, ייצור ומחקר משותף עם חברות ממספר רב של לאומים ומחוץ לביתן. מדינות) והשווקים הפיננסיים באמצעות מסחר במטבעות, אפייה והלוואות והשקעה באג"ח ובמניות המובילות להומוגיזציה גלובלית (Kenworthy, 1997).
הפניות
Inoguchi, T., (2001), 'The World Economy', בתוך Inoguchi, T., (עורכים) (2001), Global Change- A Japanese Perspective, Hampshire: Palgrave.
Kneworthy, L., (1997), 'גלובליזציה והתכנסות כלכלית', תחרות ושינוי, 1997, כרך 2
LeQuesne, C., (1996), 'The Uruguay Round', ב-LeQuesne, C., (עורכים) (1996), Reforming World Trade, the Social and Environmental Priorities, Oxford: Oxfam
Meredith, D., & Dyster, B., (1999), 'The International Economic Impacts on Australia in the 1990s', בתוך Meredith, D., & Dyster, B., (עורכים) (1999), Australia In The Global Economy – המשכיות ושינוי, קיימברידג': הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'.
Papers For You (2006) "P/B/653. Negative Effects of Globalization", זמין בכתובת http://www.coursework4you.co.uk/sprtbus18.htm [19/06/2006]
Papers For You (2006) "S/M/81. בערפל הגלובליזציה: ניהול אסטרטגי קלאסי במאה ה-21-האם זה עובד?", זמין מ- Papers4you.com [19/06/2006]
Potter, C (2002), 'Global Convergence, Divergence and Development', בתוך Desai V ו-Poter, R. (עורכים) (2002), The Companion to Development Studies, London: Arnold.
