admin הכלכלה העולמית עוברת כיום מהפך גדול מבחינת מבנה כלכלי, כוח והשפעה. נראה שהכלכלות שנקראו בדרך כלל "שווקים מתעוררים" הופיעו סוף סוף והולכות לעצמן מבחינת תרומתם לפעילות הכלכלית והפיננסית העולמית. התאגידים והנוף הבינלאומיים ואפילו צורתה של המערכת הפיננסית הבינלאומית כפי שהם מגדירים מחדש את הכלכלה הבינלאומית הפכו חשובים עוד יותר לתפיסה עם תופעה זו מחוללת, הן עבור הכלכלות המתפתחות הגדולות העומדות בחזית השינוי הזה, כמו גם עבור אלה. במיוחד הכלכלות הפחות מפותחות שנותרו בפריפריה. תופעת תנועות הצמיחה אינה חדשה, לפחות מנקודת המבט של ההיסטוריה הכלכלית העולמית.
מה שכן נראה הפעם באמת שונה הוא החשיבות חסרת התקדים עד כה של מדינות מתפתחות בראש השינוי הזה. כלכלות כמו סין והודו תופסות יותר ויותר חשיבות בתמונת הצמיחה העולמית למדינות המתקדמות כמו ארה"ב ויפן. מהמרכיב העיקרי הראשון של סחר, פיננסים וטכנולוגיה – מניות צמיחה משוקללות הנמדדות בצורה קבועה של דולרים, מנורמלות למקסימום ולמינימום של התקופה המלאה. מה שזה מתרגם לעולם הוא יותר ויותר רב קוטבי, וימשיך להיות כך רק בעתיד. למעשה, מנקודת המבט של הגודל הכלכלי היחסי, העולם יותר קוטבי עכשיו מאשר היה בשנות ה-60, ומגמה זו של דיפוזיה גדולה יותר אמורה להימשך בעתיד, בוודאי עד 2025.
עם זאת, מה שחשוב להכיר כאן הוא שחלוקה מפוזרת יותר של הפעילות הכלכלית העולמית לא חייבת לרמוז על חלוקה מאוזנת יותר של הנתחים היחסיים של תרומות הצמיחה אכן צונחות מהשיא של שנות ה-70, אבל אנחנו חיים באמצע של מה שנראה כמו שפל.
כאשר אנו עוזבים את המשבר הפיננסי של 2007/2008, ההתבססות בצמיחה הכלכלית יחד עם הגדלת הגודל הכלכלי של מעצמות מתעוררות כמו סין והודו גורמים לכך שהעולם למעשה נסוג מהרב-קוטביות בתרומת הצמיחה שאנו רואים כיום. כעת, בעוד שחלקם נסגרו במעבר בשפת התחרות ובהקשר של העולם המפותח באמת צריך לחשוב על השינוי הזה יותר במונחים של האופן שבו ההתפלגות הגלובלית של הפעילות וההשפעה העולמית כעת פשוט פחות מרוכזת. לפיכך, הסיפור הוא לא כל כך אחד של הירידה בכלכלה המתקדמת או של הכלכלה המתעוררת. אבל שיתוף מאוזן יותר של יתרונות אדירים שמגיע עם הצמיחה הכלכלית.
במילים אחרות, זהו סוג של התכנסות כלכלית בתפוקה ובהכנסות שעליה חלמה הכלכלה זמן רב, ולכן הייתה חמקמקה וכעת היא קרובה באופן מגרה להתממשות לפחות עבור המדינות המתפתחות הגדולות ביותר.
העתיד שעולם רב קוטבי צופן עבור מדינות מתפתחות הוא החזית של כל תופעת הרב-קוטביות, מעורבותן הגדולה יותר בכיוון העתידי של הכלכלה העולמית פירושה שגיוון גדול יותר של פעילות הצמיחה מתורגם לעולם טוב יותר במונחים של שוויון.
