admin מדענים פוליטיים רבים בעשור הזה נאבקים עם התפיסה שהכוח ההגמוני של ארצות הברית נמצא בדעיכה תלולה או עומד לחלוטין. עם מעמדה הנוכחי של האומה והבעיות הרבות שנבעו מחוסר האחריות של מעשיה, כוחה של ההגמוניה של ארצות הברית הולך ופוחת ללא ספק. אנו יכולים לבצע תצפיות שונות, החל מכל ההיבטים השונים, המראות שהכוח ההגמוני של ארצות הברית אינו ניתן לתיקון ולא יקום לתחייה. למרות שהמאבקים הנואשים של ממשלת ארה"ב להפגין את חוסר נכונותם לקבל את העובדה ראויים להערצה ובנקודות מסוימות לא בלי כוונה טובה, הכוח ההגמוני האמריקאי מיושן ושבור.
בתחילת שנות ה-50 עלתה ארצות הברית לשלטון כמעצמה ההגמונית העולמית המובחרת. לאחר מלחמת העולם השנייה, מעצמות כלכליות גדולות נאלצו לחתוך עמוק לכיס שלהן כדי לשלם על פיצויי המלחמה שלהם ולבנות מחדש מדינות וכלכלות הרוסות. אנגליה, צרפת, גרמניה ויפן היו כולן על סף הרס מוחלט ברגע זה, וארצות הברית ניצלה זאת לטובתן. למרות שארה"ב השתתפה במלחמה עצמה, היקף הקרבות מעולם לא הגיע ליבשת, מה ששמר על התשתית של האומה בטקט. הכוח הבלתי ייאמן הזה נמשך משנות ה-50 ועד לחלק המאוחרים של שנות ה-70. בעידן זה, הסכם ברטון וודס הפך את הדולר למרכז הכלכלה העולמית והפך כברירת מחדל למטבע הרשמי הנסחר הבינלאומי. הדולר היה המטבע היחיד שניתן היה ליצור בהיקף גדול ולשמור על אמונתם של משקיעים זרים בשל ערכו והרבגוניות שלו בשוק העולמי (קרסנר 187). עשרת הבנקים המובילים בעולם היו בבעלות אמריקאית, מה שהופך את ארה"ב לנושה הגדולה בעולם. ארה"ב הייתה היעד מספר אחת להשקעות זרות ישירות ובמהלך שני העשורים הללו ארה"ב גם הצליחה לשמור על רמת הצמיחה הגבוהה ביותר בכלכלתה (הרצאת ברטילו). מאפיינים אלה הפכו את ארה"ב למדינה ההגמונית הבלתי מעורערת בעולם באותו רגע בזמן. כמעט כל החלטה פיננסית שהתקבלה בנוגע לסחר בינלאומי הגיעה דרך ארצות הברית. ארה"ב גם הקימה משטרים שונים: ה-GATT (ההסכם הכללי על מכסים וסחר, כיום WTO), קרן המטבע הבינלאומית (IMF), ושלל משטרים בינלאומיים אחרים המזוהים עם האו"ם (אגם 121).
כשההשפעות של מלחמת העולם השנייה החלו להישחק, איבדה ארצות הברית אט אט את הפער הדרסטי בכוח שהם נהנו ממנו. משנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-70, מדינות כמו יפן, ברית המועצות לשעבר ומה שהיה אז מערב גרמניה הגדילו את היכולות הצבאיות והפיננסיות שלהן בקצב גבוה יותר מאשר ארצות הברית. זה גורם לבעיה ראשונה כאשר אנו חוקרים את הירידה ההגמונית של ארצות הברית, מכיוון שההגמון חייב להיות חזק מאוד ביחס למדינות אחרות כדי לשמור על כוחו (קרסנר 185). מעמדה של המעצמה העולמית של ארה"ב מאז תחילת שנות ה-80 נמצא במיתון מתמשך. נכון לעכשיו, הדולר האמריקאי חלש יחסית בהשוואה למטבעות של שותפי סחר עולמיים גדולים. זה מקשה על טיעון אמין מדוע הדולר צריך להישאר כמטבע המסחר המוגדר כברירת מחדל כאשר לאחרים יש טיעון טוב בהרבה לקחת את התואר, כגון האירו של האיחוד האירופי (EUR) או הין היפני (¥). ארה"ב הפכה כעת מהנושה הגדולה בעולם לחייבת הגדולה בעולם. זה גרם לאחת הצמצומים המשמעותיים ביותר בכוח האמריקאי. קשה מאוד לקיים את ההגמוניה כשאתה מחויב לאומות אחרות בגלל כסף לווה במקום שמדינות אחרות מחויבות לך. זה מגביל באופן משמעותי את האפשרויות שלך בכל הנוגע ליישום מדיניות עולמית שתעניק לך יתרונות מסוימים. מאז 1986, ה-BoP האמריקאי היה מאוד לא אחיד כאשר ארה"ב החלה לייבא יותר מאשר לייצא, מה שייצג את תחילתו של הגירעון האדיר שממשלת ארה"ב מתמודדת איתו כעת (קרסנר 189). לאחרונה ארה"ב נגועה בכמות עצומה של משברים שחוזרים על עצמם" שהכניסו את הצמיחה הכלכלית לשפל, והבעיות העצומות הנובעות מהקריסה הבנקאית הנוכחית. בהחלט נראה כי ארה"ב מפגרת בביצועים הפיננסיים עקב בנייה לקויה של מדיניות עבר שהפכה את ארה"ב לכוח שהייתה בה מבחינה כלכלית.
היקף הבעיות הללו אינו נעצר רק במשבר הכלכלי הקיים. ארה"ב מאבדת יתרונות גדולים בחינוך, תשתיות, חדשנות ושירותי בריאות. במשך רוב המאות ה-19 וה-20, ארה"ב עסקה בהרבה יותר סטודנטים עם תואר שלישי מאשר כל מדינה אחרת יכולה להתקרב אליו. כעת ההובלה בארה"ב בתחום העניין הזה צומצמה משמעותית ועם המגמות הנוכחיות במערכת החינוך בארה"ב, בקרוב המקום העליון בהפקת הדוקטורט לא יתקיים יותר לטובת ארה"ב. זו יכולה להיות תוצאה ישירה בשל העובדה כי ארה"ב אינה עוד ביתם של המתקנים המתקדמים והידועים ביותר בעולם להשכלה גבוהה, ללא ספק בפיגור מאחורי האוניברסיטאות באירופה ובאסיה. לגבי החינוך התיכוני, ארה"ב חווה מספר שיא של בני נוער שאינם יודעים קרוא וכתוב ו/או נושרים לחלוטין מבית הספר. המערכות האירופיות והאסייתיות לחינוך הצעירים שלהן מתגלות כעת כעליונות בהרבה מהדרכים הממומנות והמיושנות של המערכת האמריקאית (הרצאת ברטילו).
באמצעים של צבא, חדשנות ושירותי בריאות, יש בעיות שממשיכות לצאת במהירות משליטה גם כן. בעוד הכוח הצבאי של ארה"ב הוא עדיין יחיד במינו, אירועי 9-11 הוכיחו שעדיין יש דרכים לפגוע בגבולות המדינה, מאוחר יותר התגובה האמריקאית למעשים אלה גרמה להגמון להיראות חלש מתמיד. מדינות זרות חזקות משפרות במהירות את היכולות הצבאיות ומסוגלות להחזיק בכוח קטן וחסכוני יותר מזה של הצבא האמריקני הגדול והמתוח. יותר מ-45 מיליון אמריקאים נותרו ללא שירותי בריאות. אמריקאים לא בריאים ולא מטופלים לא יכולים לעבוד מכיוון שהם בבית חולים או פצועים, ולא לשכוח שבארה"ב נמצאת גם אחת מדיאטות המזון המהיר הכי לא בריאות בעולם. שתי הבעיות הנפרדות הללו אינן מתערבבות היטב בטווח הארוך, כאשר מרבית החדשנות הטכנולוגית והרפואית נעשית במקום אחר ברחבי העולם, מה שיספק נטל כלכלי רציני כאשר בקרוב ייובאו שירותי בריאות ויגרום לבעיות גדולות עבור הדור האמריקאי הלא בריא הנוכחי שישתוקק לטיפול רפואי.
עם זאת, אנו יכולים ללמוד ממדינות העבר ההגמוניות, שכולן קמלו עם הזמן בדיוק כפי שהאמריקנית נמצאת כעת בתהליך. בריטניה הייתה אולי ההגמון האמיתי האחרון לפני זה של ארצות הברית. עוד ב-1890 רק החלה קריסת האימפריה שלהם. המחקר של דייוויד א. לייק בנושא הוא עבודה שצריך לנתח מאוד בשל קווי הדמיון המהוללים בין המיתון הבריטי עד לפרישה לבין זה של ארצות הברית. במשך רוב המאה ה-19 בריטניה שלטה באותם תחומים שבהם עשתה זאת ארה"ב בשנות ה-50 עד סוף שנות ה-70. זמן קצר בשנות ה-1800 המאוחרות עברו ארצות הברית וגרמניה למערכת פרוטקציוניסטית כדי לשתול את הזרעים הכלכליים שלהן וזמן קצר לאחר מכן עלו על התעשיות והיכולות הבריטיות. הבסיס התעשייתי של בריטניה התפורר ואילץ אותם להשקיע רבות במגזרי השירותים, הספנות והביטוח של המשק רק כדי להגיע לאיזון בכל הנוגע לסטטיסטיקה של מאזן התשלומים שלהם. לעת עתה יכלו הבריטים להמשיך עם הלירה כמטבע העולמי הדומיננטי. המערכת החלשה כבר הייתה על הקרח הדק ביותר, כאשר מלחמת העולם הראשונה בילבלה את הכלכלה הבריטית החלשה (אגם 122). בזמן שלטון השלטון של בריטניה הם גם ניהלו פעולות לפתיחה ולליברליזציה מוחלטת של הכלכלה העולמית. זה אמנם הוביל לשפע כלכלי קצר משמעותי, אבל לבסוף המאבקים להישאר כוח חזק מספיק כדי להיחשב להגמון מוחלט התפוגגו. כוחות הגמוניים ניתנים לקיימא רק בתקופות של צמיחה כלכלית מתמדת. כאשר הצמיחה אינה עוד המעמד המוחלט והמוחלט של הפונקציונליות הכלכלית של ההגמוניה, הכוח מפסיק להיות עקבי. אנו רואים שזה המקרה עם בריטניה הגדולה, כאשר מעצמות עולמיות אחרות צצו ונתפסו מבחינת מעמד כלכלי והשפעה, הכוח הבריטי שהופעל היה הרבה יותר מפורש וכופה, בדיוק כפי שהיה בעידן ההגמוני האמריקאי תחת הנשיא ניקסון (אגם 121). אפשר לומר בבטחה שארה"ב צועדת באותו מסלול שבסופו של דבר בסופו של דבר תהיה ההדחה האולטימטיבית של האימפריה האמריקאית והיכולות ההגמוניות שלה. אם תחשבו אחורה על כל הסיבוכים שארצות הברית חווה ברגע זה ממש בנוגע לקשיים פיננסיים ברורים ואחרים בתחומי החינוך, החדשנות הטכנולוגית ובריאות בהתאמה. מדינות אחרות החלו בבירור את שלב ההשלמת עצמן והן מעכבות את הכוח האמריקאי בזמן שאנחנו מדברים. האירוניה בין המצבים שהובילו להתמוטטות המדינה ההגמונית הבריטית לבין הנטל הנוכחי המוטל על הגמון אמריקאי מבזה, דומות מדי עבור צירוף מקרים. לקח את האסון של מלחמת העולם הראשונה כדי לערער סופית את ההגמון הבריטי וארצות הברית רחוקה משבר אחד גדול מלחוות את אותו גורל (הרצאת ברטילו).
מאז אובדן הכוח הבריטי ניתן לשים לב שבריטניה הגדולה מעולם לא הצליחה להתרומם שוב כדי לכבוש מחדש את העמדה ההגמונית. זה עשוי להמשיך ולהראות לנו איך תיראה האימפריה האמריקאית בעוד חמישים שנה מהיום. ארה"ב תצטרך להפוך לשחקן קבוצתי הרבה יותר בכלכלה העולמית החדשה לאחר שתבין את האחריות הבלתי אפשרית ככוח ההגמוני. ככל שהמערכת הכלכלית הבינלאומית המשיכה להשתנות, לא נראה שמדינה הגמונית נוספת תקום בכל מקרה. מגרש המשחקים שווה כמעט בכל החזיתות בין מעצמות העולם ועם תנאי תחבורה ותקשורת מתקדמת אין כמעט מידע סודי בכל הנוגע לחדשנות טכנולוגית. באשר לארצות הברית, האלמנטים שהניעו את ארה"ב לכוח הגמוני הם מיושנים בהרבה וממש בלתי אפשרי ליצור מחדש בהיעדר מלחמת העולם השלישית, ובשל הכלכלה העולמית המקושרת יותר ויותר, זה יהיה אפילו יותר בלתי אפשרי עבור ארצות הברית. ארצות הברית תחיה מלחמת עולם נוספת עם המגזרים המקומיים הציבוריים והפרטיים החלשים שלה, מטבע דק כשהוא משודך עם אחרים, וללא כל דרך אמיתית לייצור סחורות לייצוא עם כוח עבודה חסר השכלה הולך וגדל.
הערה: כל המידע מהרצאותיו של ד"ר ברטילו נלקח מהמפגשים בין התאריכים 15.01.09 – 30.01.09
תודה מיוחדת: ד"ר סטיבן א., קרסנר, ד"ר רוברט לייק וד"ר הוראס א. ברטילו
