admin אם היית יכול לנסוע אחורה בזמן, מה היה היעד שלך? ההיסטוריון פטריק דילון וסופרים אחרים נותנים את התשובות. (כלכלן, 29 באוקטובר, 2011, חיים אינטליגנטיים, עמ' 4). אדוארד גיבון, מחבר הספר: Decline and Fall of the Roman Empire" (1776-89), חשב ללא ספק ש"אם נקרא אדם לתקן את התקופה… שבמהלכה מצבו של המין האנושי היה שמח ומשגשג ביותר, הוא היה, ללא היסוס, שם את מה שחלף ממותו של דומיטיאנוס ועד להצטרפותו של קומודוס." לוסי קאלאווי חשבה שזו תהיה אמריקה, בערך 15,000 לפני הספירה. שם ציידים-לקטים היו הרבה יותר שווים מאיתנו – גבר ואישה, עשירים ועניים. הם בילו על דברים שהחיים המודרניים לא מעודדים: פטפטת, משחק עם ילדים וקיום יחסי מין עם יותר מאחד. עבור ארקדי אוסטרובסקי זו הייתה מוסקבה של שנות ה-70-1900 שבה לא היה זמן לשקט ושלווה. אבל התרגשות, רעיונות, סערה, אמנות נהדרת… ותה עם טולסטוי. אן ורו מחשיבה את הזמן והמקום של הילדות המוקדמת כטובים ביותר, שבהם חלומות ויקיצה זהים. הכל חדש, ללא שם, חשוב.
ניתן לטעון באופן רציונלי שאף אחד מהכותבים הללו לא צדק בקביעת הזמן והמקום הטובים ביותר בעיקר משני נימוקים: ראשית, באילו קריטריונים השתמשו בהערכה ובקביעת התוצאות, ושנית, לכל אדם יש בסיס ידע שונה לגמרי. וכלי הערכה בקביעת אופיו או ערכו של זמן ומקום ספציפיים ויעודיים.
במובן הערכי האמיתי, הזמן, המקום, האנשים והתנאים הסביבתיים אינם חשובים אם הם אינם מספקים לפרט ולעצמי שלו סיפוק, שמחה ואושר רצויים. זה לא בעיקר סביבת הזמן והמקום אלא מעמד הנפש והרגשות של האדם שדרכם הוא קולט זאת. למעשה, השאלה הגדולה מסתכמת ביכולתו של כל אדם ליצור לעצמו את הזמן והמקום הטובים ביותר על ידי שימוש מושכל בתנאי הסביבה הקיימים.
ללא ספק, ככל שהסביבה עשירה יותר באופן טבעי, תרבותי, אינטלקטואלי וכו', כך ישנן הזדמנויות טובות יותר ויותר ליצור את מיטב הזמן והמקום בתודעה העצמית של האדם. אין הרבה בחברה פרימיטיבית או במדבר ריק שאפשר ליצור את המיטב ממנה. גודלה של כל יצירה, ויזואלית או נפשית, להנאת החיים והמקום הטובה ביותר, תלויה בזמינות המשאבים: חומריים, אינטלקטואליים או אחרים, כמו גם ברמת היצירתיות ובעוצמת הדמיון של המוח.
יתרה מזאת, בהערכת התנאים הקיימים, אין לפסול גורם חשוב מאוד והוא חוויות חייו בעבר של הפרט. טליירן צדק באומרו ש"כל מי שהחמיץ את השנים שלפני 1789 אינו יודע את המתיקות שבחיים". הוא התכוון לתנאי החיים העלובים של השנים שלפני המהפכה בצרפת. גם ההיפך תקף. יכול להיות שיש לאדם את כל אמצעי האושר והשמחה המקיפים אותו ובכל זאת להיות לא מרוצה ולא מאושר. בשנות החמישים הכרתי טקסני סנטי-מיליונר עם חווה ענקית, בקר, אורווה מלאה סוסי מירוץ, שדות נפט, שתי אחוזות ענק האחת בדאלאס והשנייה בחווה שלו ואישה יפהפייה צעירה ממנו בהרבה.
בגלל הידע שלנו על שדות נפט במזרח התיכון ואופי ההקלות שניתנו לחברות נפט שונות, והעניין המיוחד שלו בנושא. הפכנו לחברים די קרובים והוא איפשר לי לבקר אותו ואת משפחתו בכל עת ללא הודעה מוקדמת. ביקרתי אותו פעם או פעמיים בשבוע, ולתמיד, בכל פעם הייתה מסיבה עם יותר ממאה אורחים, שמפניה, קוויאר, תזמורת וריקודים. עם זאת, הוא היה האדם הכי אומלל ומדוכא שנתקלתי בו בחיי למרות הניסיון הרב שלי במפגש עם אנשים עם תרבויות, רצונות ורצונות שונים בכל רחבי הגלובוס.
נראה שזו הצעה טובה שנושא המקום והזמן הטובים ביותר יהיו פתוחים להמשך דיון והבהרה. ההצעה כאן הייתה שאין דבר כזה המקום או הזמן הטובים ביותר אלא במוחו של הערכת אדם על סמך שיקול דעתו של התנאים הקיימים המורגשים באמצעות אישיותו, השכלתו, הניסיון והאינטליגנציה שלו.
