כיצד הגלובליזציה משפיעה על מדיניות החוץ של מדינות

במאמר קצר זה אדון בנושא רב הפנים של הגלובליזציה. אני אגע כיצד הגידול בסחר, ההשקעות בגופים זרים והגירה הובילו כולם לגלובליזציה חזקה יותר. עלייה זו בגלובליזציה מובילה לנטייה נמוכה יותר של ישויות פוליטיות להשליך את מדינותיהם למלחמה. זה יוצר כלכלה גלובלית יציבה יותר, שבה מדינות תלויות זו בזו עבור סחורותיהן וכספן.

ההגדרה של גלובליזציה, כפי שהוגדרה על ידי מילון Merriam-Webster היא; הפיתוח של כלכלה גלובלית משולבת יותר ויותר, המסומנת במיוחד על ידי סחר חופשי, זרימה חופשית של הון, ושימוש בשווקי עבודה זרים זולים יותר. אז בעצם, שלוש הישויות העיקריות שתורמות לגלובליזציה הן הזרימה החופשית של סחורות, כסף ועבודה. הגדרה זו עושה עבודה טובה בזיהוי מהי גלובליזציה, אך לא כיצד היא משפיעה על החברה הגלובלית שלנו.

כיום החברה הגלובלית שלנו כל כך רגילה ליתרונות הגלובליזציה, עד כדי כך שמדינות תלויות כעת בהטבות הללו. מדינות תלויות בסחר שלהן עם מדינות אחרות, הן תלויות בכוח העבודה שהן משתמשות בהן ממדינות אחרות, והן תלויות ביכולת להזרים מזומנים/יוצאים מ/אל מדינות זרות. עכשיו תשאלו את עצמכם – איך זה עשוי להשפיע על מדיניות החוץ של המדינות? תלות הדדית זו תגרום למדינות להתרחק מעימות. למה זה? בגלל שמדינות שהיו תלויות זו בזו היו אמורות להכריז מלחמה זו על זו, מה יקרה להטבות אלו? הם יפסידו מהזרימה החופשית של סחורות, עבודה והון שהם כל כך התרגלו אליו – מה שבתורו יפגע בשתי המדינות המשתתפות. הדרך היחידה של מדינה מודרנית להשיג צמיחה מקסימלית היא באמצעות היבטים אלה של הגלובליזציה.

היבט נוסף שיש להסתכל עליו הוא ארגונים בין-ממשלתיים רב-לאומיים כמו הבנק העולמי, האו"ם, קרן המטבע הבינלאומית וארגון הסחר העולמי. ארגונים אלה מספקים תועלת רבה כמעט לכל מדינה המכסה את הפלנטה שלנו. הוא מספק כלכלות חזקות יותר, במונחים של מטבע יציב, ומספק זרימה חלקה של סחורות והון. מדינות אינן רוצות לפתוח במלחמות מכיוון שהסכסוך יגרום לארגונים הללו להיאבק, לא רק עבורם אלא עבור כל המדינות המעורבות – במיוחד אם המדינות הלוחמות הן מעצמות כלכליות כמו ארצות הברית ורוסיה.

זה מביא אותי לנקודה הבאה שלי – כאשר מדינות מעצמות מערבות את עצמן בסחר עם מדינות עולם שלישי שיש להן כלכלה קטנה יותר, מדינות מעצמות אלו פועלות באופן אפקטיבי כ"גג" למדינה השותפה שלהן. גג זה מגן על מסחר, הגירה והשקעות, ומציע הגנה במדינה המשותפת שלהם. כאשר לארה"ב יש את ידיה בסחר של סחורות עם חברה אחרת, הם הולכים לעשות כמיטב יכולתם כדי לוודא שהמפעלים של המדינה השותפה שלהם יהיו נקיים מאיומים כגון מאפיות, וכל פעילות בלתי חוקית אחרת שעלולה להפריע לייצור הסחורות ש- ארה"ב מעוניינת לרכוש. ארה"ב, הפועלת כגג זה, מגינה גם על שותפיהן בעולם השלישי מפני פלישה, כי אם מדינה הייתה פולשת לשותפת הסחר של ארה"ב, הדבר ישפיע לא רק על כלכלתה לרעה, אלא גם על ארה"ב. זה גם מקדם הגירה, כי עם הזרימה החופשית של הון וסחורות, גם אנשים יבואו. ההון והסחורות יגדילו את ההזדמנויות הזמינות למעבר עולים ויקלו גם עליהם.

בונוס נוסף להגברת הגלובליזציה הוא הגברת המודעות החברתית והרווחה של העובדים. מדינות, כאשר יש להן את ידיהן במדינות אחרות עקב סחר, מופעלות לחץ לרמות שוות של בטיחות ותקנות בעבודה. זה קורה מכיוון שהוגנות הסחר מסתמכת על ההסתמכות שלכל הצדדים המעורבים יש את אותה רמה של תקנות, דרישות בטיחות ואמצעי זהירות סביבתיים. זה יבטיח שאף מדינה לא תהיה בנחיתות בגלל היעדר תודעה סביבתית או אמצעי זהירות לעובדיה. דוגמה לכך היא מלחמת הסחר שהפעילה ארה"ב על סין בגלל היעדר תנאי עבודה מקובלים לאנשיה.

כפי שאנו יכולים לראות מהפסקאות לעיל, ישנן סיבות כמעט בלתי מוגבלות להיות בעד גלובליזציה ולהגביר את הגלובליזציה במדינות. הגלובליזציה משפיעה על הבמה הגלובלית על ידי שינוי הלך הרוח של מדינות בודדות מטריטוריאלית לאומנית, אל עבר חברה גלובלית חד-צדדית תלויה הדדית. זה מאפשר התמקדות חלשה יותר בכלכלות וזכויות בודדים, תודעה רבה יותר לאירועים עולמיים ולהתפתחות גלובלית.

מאמרים מומלצים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *