admin יבוא ויצוא בעיצומו של המשבר הפיננסי העולמי
כשהעולם נתון באחיזת מיתון עמוק וללא מוצא ברור, כיצד הושפעו היבוא והיצוא? איך אלה המסתמכים על סחר בספנות מסתדרים?
אשראי לטווח קצר
הנקודה הראשונה שיש לציין היא שהמשבר הזה השפיע על האשראי, אך חשוב מכך עבור תעשיית הספנות, האשראי לטווח קצר המשמש להובלת ספנות התייבש, כאשר חלק מסוכני הנמל סירבו אפילו לקבל תעודות אשראי מבנקים מסוימים. השימוש באשראי לטווח קצר בענף הספנות הוא רחב, כך שזו בעיה מרכזית. לכך הייתה השפעה גדולה על תעשיית הספנות כולה, שכן עסקים נאבקים להחזיק במזומן ולנסות לחיות על דיאטה נטולת אשראי.
כלכלות מתפתחות דוחפות לכיוון הביקוש המקומי
ארה"ב הושפעה מאוד מהמשבר, שבו החלה ההתמוטטות העולמית. מדינות מתפתחות בעלות פרופיל גבוה נאלצו לשנות כיוון. בעבר כלכלות הודו, סין ואפילו ברזיל הזינו את צמיחתן על ידי ייצור סחורות זולות והסתמכות על כלכלות העולם הראשון, כמו ארה"ב והאיחוד האירופי, כדי לרכוש את הסחורה שלהן, ובכך להביא הון זר נחוץ, כמו גם גירוי ביקוש והגדלת הייצור.
ובכן, המסיבה הסתיימה כעת, והמדינות הללו (במיוחד סין), מסתכלות לעתיד על ידי השקעה בכלכלות המקומיות שלהן כדי לעורר ביקוש מקומי ולהיגמל מהסתמכותן על שווקי יצוא.
מדינות אלה, כך נראה, יעדיפו בהרבה לייבא יותר. אלו חדשות טובות עבור הסחר הבינלאומי לעתיד, מכיוון שהדבר ישים חלק מחוסר האיזון הסחר שהתרחש בשנים האחרונות, ויעודד סחר נוסף בהמשך.
חוסר רצון להטיל מגבלות על סחר
במהלך המשבר הפיננסי והכלכלי הגדול ביותר – השפל הגדול – רוב הכלכלות הגדולות בעולם נקטו באמצעים פרוטקציוניסטיים, כמו מכסי יבוא גבוהים מנשוא וחקיקת סחר קשוחה. צעדים אלה סייעו מעט למצב ולמעשה החמירו את הבעיות.
בריטניה יצאה ואמרה שהיא לא תפנה לפרוטקציוניזם כדי לעזור לכלכלה החולה שלה. שאר העולם אימץ, עד כה, גישה דומה. הלקחים שנלמדו מהפרוטקציוניזם בתקופת השפל פירושם שיידרש פוליטיקאי טיפשי (או אמיץ?) כדי ליישם שוב צעדים כאלה, במיוחד בעידן החדש הקשור בעולם.
נכון לעכשיו, הזמנים אינם טובים כפי שהיו פעם עבור תעשיית הספנות, שלא הוכיחה שהיא חסינה ללחצי ההאטה הכלכלית העולמית. אבל בהתחשב בשינוי המיקוד במדינות מתפתחות ובסביבת הסחר הפתוחה המתמשכת, העסקים לא היו רעים מדי. במבט קדימה, היבוא והיצוא אמורים להתחיל לראות התאוששות מסוימת ואף צמיחה מתונה עד סוף השנה.
